"הן לא צודקות, אני צודקת", "אני הבנתי נכון, הם לא הבינו!" היא צועקת ובוכה ולבסוף.. פורשת מהמשחק. למחרת, היא חוזרת לשחק. ושוב אי הבנה, כעס, תסכול ויציאה מהמשחק  וחוזר חלילה עד הימנעות מ"רצון" מהמשחק ומהאינטראקציה החברתית. המורה וההורים שצופים מהצד בדאגה, מתקשים לשמוע ולראות את הקושי של ילדיהם  ומרגישים חוסר אונים יחד עם הרצון לעזור.  

מה ניתן לעשות?

ישנן סיבות שונות לכך שילדים מסוימים מתקשים לפתח מיומנויות חברתיות, ביניהן ניתן למנות: קשיים רגשיים של הילד, קשיים שפתיים, בעיות קשב וריכוז, ויסות חושי וקושי בהבנת סיטואציות חברתיות. באמצעות זיהוי מוקדם של מקור הקושי וטיפול מערכתי ורגשי מתאים, ניתן לעזור לילד לשפר את המיומנויות החברתיות שלו עם בני גילו והסובבים אותו.

הבנת ההורים את הקושי של הילד, תמיכתם בו ושימת דגש על יצירת קשרים חברתיים  חיוביים  הינם בעלי משקל רב בתהליך. חשוב שהילד יקבל חיזוקים מההורים על פעולות חברתיות שהוא מבצע. עם זאת, יש להימנע מביקורת  או לחץ לקיים קשרים מאולצים, שיכולים להוביל למצב הפוך,  בו הילד ימנע  ממפגשים אף יותר. קיימת חשיבות להכשיר את הילד לפתח את המיומנויות החברתיות, במינונים, במסגרות ובסיטואציות שמתאימות גם לו, בהם הוא יכול לבוא לידי ביטוי בהצלחה, לחזק את הביטחון העצמי שלו והמסוגלות ובכך להעצים את התשוקה והיוזמה לקשרים החברתיים.

כחלק מהטיפול המערכתי נודעת חשיבות רבה לקשר עם צוות בית הספר/ הגן ובני המשפחה והנחייתם, לשם השגת הבנה טובה יותר של קשיי הילד,  תפקודו  וצרכיו.

כיצד מסייע הטיפול הרגשי?

בתוך המרחב הטיפולי הבטוח, המאפשר והתומך –

• נזהה את היכולות והקשיים.
• נעבד באופן הדרגתי את הרגשות העולים ודרכי ההתמודדות איתם.
• נדמה מסגרות חברתיות בתנאים מוגנים, במסגרת פרטנית ו/או קבוצתית .
• נתייחס להתנהגויות ולתגובות המהוות מכשול מחוץ לחדר, עד לקידום תפקוד הילד במרחב החברתי והמשפחתי.

ולבסוף, מעקב , תמיכה וליווי הילד והמשפחה, בהתאם לצורך, בהתמודדות עם הקשיים וחיזוק הכישורים הנרכשים .