"מי שיש לו 'איזה למה' שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך" (פרידריך וילהלם ניטשה)

לחצים, מתחים ותחושות חוסר אונים הם חלק מההווייה האנושית. כאשר תחושות אלו מתמשכות הן עלולות להביא איתן הרגשות של בדידות, ניכור, חוסר הערכה עצמית ולבסוף לאובדן משמעות.

לפי האקזיסטנציאליזם הקיום קודם לכל משמעות. המשמעות היא שאנו האחראים לצקת את המשמעות בכל רגע לקיום שלנו, לריק קיים.

הקונפליקט עם הריק הזה והכמיהה למצוא קרקע מוצקה הוא קונפליקט קיומי דינמי.

היידיגר טוען כי האדם תמיד בתוך העולם, הוא חלק מההתרחשות. אין אני שהוא סובייקט בפני עצמו, האני הוא תמיד יחד עם זולת. האדם יחפש את עצמו יחד עם הזולת.  מתוך הסתכלות על הפרט והתנהגותו נחקור את ההוויה עצמה.

לכל אחד מאתנו יש אופן קיום מיוחד בעולם ונוצרות בינינו רשתות של קשר, של התייחסויות, של יחסים, שיכולים להיות בהלימה או לא. התקשרות אותנטית תהיה כזו שבה הזולת הוא כזה  שלא מקבע, שלא חוסם ושם דוגמות, אלא מאפשר את התנועה, את המקום הפרטי. את השונות.

בתקשורת אותנטית, כל אחד יוכל להתהוות ולהביא את הייחודיות שלו בלי שננסה לקבוע תבניות. ברגע שאנחנו לא מקבעים דעה, עמדה, ה-יש לא מוחלט ונחשפים לצדדים נוספים ב-יש.

כך ביחסים האותנטיים, בטיפול, צריך לעזור לאדם למצוא את ה-"יש" הפנוי ולהיפתח אל אפשרויותיו.