הגדרה – כאשר קיים פער בין רצונו של האדם למערכת יחסים חברתיים לבין קשריו החברתיים בפועל. (Russe et al, 1980).

כאשר הבדידות מתמשכת ולאדם אין שליטה בתקופה שתימשך, קשה לשאתה.
לעומת זאת, בדידות לזמן מוגבל נתפסת בדרך כלל כנסבלת.
העדר קשר עם אחרים יכול להוביל לתחושה עמוקה של בדידות והערכה עצמית נמוכה.
בדידות מתמשכת מחמירה את הפגיעה בדימוי העצמי.

בדידות יכולה לנבוע ממצבי חסך שונים בחיינו שנגרמו כתוצאה מפרידות, אובדן, יחסים זוגיים שאינם מספקים, סיום עבודה וחויות רגשיות שונות.
לעתים חשים בדידות עקב נסיבות חיים כמו מחלה ושלבי חיים כזיקנה, בה התלונה על בדידות בקרב בני הגיל השלישי מאוד נפוצה.

* אדם יכול לחוש בודד גם אם הוא מוקף באנשים.

בידוד קיומי – הדאגה הבסיסית ביותר שלנו היא מפני בידוד קיומי, חוויית נפרדות המעוררת בנו חרדה.

ארוין יאלום כותב " שום מערכת יחסים איננה יכולה לפטור מבדידות, כל אחד מאתנו בודד בקיומו.
עם זאת אפשר לשתף אחר בלבדיות באופן שהאהבה תפצה על כאב הבדידות" עוד הוא מוסיף כי אם נהיה אדם מסוגל להכיר במצבים המבודדים בקיומו והתמודד עמם בנחישות, יוכל לחלוק את האהבה שלו עם אחרים.
האהבה אינה מסלקת את חרדת הנפרדות, זהו נתון קיומי, האהבה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כאב הנפרדות.

בטיפול הרגשי היחסים הם שמרפאים

היחסים הטיפוליים מרפאים מכיון שעל ידי בחינת מערכת היחסים העכשווית  ואופני התייחסות חדשים בטיפול, ניתן להאיר מערכות יחסים אחרות של המטופל והתנהלותו בהן.
בנוסף, הקשר הטיפולי הקרוב, המכיל, הקשוב, האמפטי והלא שיפוטי, מאפשר למטופל לקיים מערכת יחסים כנה ואותנטית .